Vayedaber

Shekalim

Daf 13b

חַמְתֵּיהּ חָדָא מַטְרוֹנִיתָא אַפּוֹי נְהִירִין. אָֽמְרָה. סַבָּא סַבָּא. חָדָא מֵהֲנֵי תְלַת מִלָּה אִית בָּךְ. אוֹ שְׁתוּיֵי חֲמְרָא אַתְּ אוֹ דְמַלְוֵי בְרִיבִּית אַתְּ אוֹ דִמְגַדֵּל חֲזִרֵי אַתְּ. אֲמַר לָתּ. תִּיפַּח רוּחָא דְּהַהִיא אִיתָּתָא. וְחָדָא מִן הָלֵין תְּלַת מִילַּייָא לֵית בָּן. אֶלָּא אוּלְפָּן 13b דִּשְׁכִיחָא לֵיהּ. דְּהָכֵין כְּתִיב חָכְמַ֤ת אָדָם֙ תָּאִ֣יר פָּנָ֔יו.

Traduction

vide

רִבִּי אַבָּהוּ אֲתִי לְטִיבֵּרְיָּא. חְמוֹנֵַאי תַּלְמִידֵי דְרִבִּי יוֹחָנָן אַפּוֹי נְהִירִין. אָֽמְרוּן תַּלְמוּדֵיי לְרִבִּי יוֹחָנָן. אַשְׁכַּח רִבִּי אַבָּהוּ סִימוֹן. אֲתָא לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. מַאי חַדְּתָא שְׁמַעְתָּ. אֲמַר לֵיהּ. תוֹסֶפְתָּא עַתִּיקָא. קְרָא עֲלֵיהּ. חָכְמַ֤ת אָדָם֙ תָּאִ֣יר פָּנָ֔יו.

Traduction

vide

אָמַר רִבִּי תֲִנָן. לוֹגְא דְאוֹרַיְתָא תוֹמַנְיָא עַתִּיקָא דְּמּוּרִיֵסָא דְצִיפּוֹרִי. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. וַחֲכִמְנָא לָהּ. דְּבֵית שַׁמַּאי הֲוָה מְכִילִין בָהּ דְּבַשׁ. תַּנֵּי. חֲצִי שְׁמִינִית תִּבֶּרְיָנִית. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הָדָא דִידָן הֲוָה. וְלָמָּה קָרִי לָהּ עַתִּיקָא. מִן בְּגִין דַּהֲוָה בְיוֹמָא. אִית דְּאָֽמְרֵי. דַּהֲוָה זְעִירָא וְרָבַת. וְאִית דְּאָֽמְרֵי. דְאַזְעִירָא אַזְעָרַת קוֹמֵי דַהֲוָה. כַּמָּה הוּא שִׁיעוּרָן שֶׁלּ כּוֹס. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן פָּזִי וְרִבִּי יוּסֵי בַּר בֵּיבִין בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. אֶצְבָּעַיִם עַל אֶצְבָּעַיִם עַל רוּם אֶצְבַּע וּמֶחֳצָה וּשְׁלִישׁ אֶצְבַּע. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין וְרִבִּי יוֹסֵה בַּר בֵּיבִין בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל.. אַתְיָא דְּרִבִּי נָתָן כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. כְּמוֹ דְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. בָּרְבִיעָא. כֵּן אָמַר רִבִּי נָתָן. בָּרְבִיעָא. לִכְשֶׁיּקְרַשׁ יְהֵא בוּ כְזַיִת.

Traduction

vide

רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מַעֲשֶׂה בְפִירְדַת רִבִּי שֶׁמֵּתָה. וְטִהֲרוּ אֶת דָּמָהּ מִשּׁוּם נְבֵילָה. וְשָׁאַל רִבִּי אֶלְעָזָר אֶת רִבִּי סִימוֹן. עַד כַּמַּה. וְלֹא אַשְׁגַּח בֵּיהּ. וְשָׁאַל לֵיהּ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דְאָמַר לֵיהּ. עַד רְבִיעִית טָהוֹר. יוֹתֵר מִכֵּן טָמֵא. וּבְאַט רִבִּי אֶלְעָזָר עַד דְּלָא אַחְזַר לֵיהּ רִבִּי סִימוֹן שְׁמַעְתָּא. רַב בֵּיבָא הֲוָה יְתִיב מַתְנוּ הָדֵין עוֹבְדָא. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי יִצְחָק בַּר בִּיסְנָא. עַד רְבִיעִית טָהוֹר. יוֹתֵר מִיכֵּן טָמֵא. וּבְעִט בֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי זְרִיקָא. בְּגִין דִּשְׁאַל לָךְ אַתְּ בְּעַט בֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. בְּגִין דְלָא הֲוָה דַּעְתִּי בִּי בָּעִיטְנָא בֵיהּ. דְּאָמַר רִבִּי חָנָן. וְהָי֣וּ חַיֶּ֔יךָ תְּלוּיִם לְךָ֖ מִנֶּג֑דֶ. זֶה שֶׁלּוֹקֵחַ חִיטִּים לַשָּׁנָה. וּפָֽחַדְתָּ֙ לַ֣יְלָה וְיוֹמָ֔ם. זֶה שֶׁלּוֹקֵחַ מִן הַצִּידָקִי. וְלֹ֥א תַֽאֲמִ֖ין בְּחַיֶּֽיךָ׃ זֶה שֶׁלּוֹקֵחַ מִן הַפַּלְטָר. וַאֲנָא סְמִיכְנָא אֲפַלְטָר. וּמָהוּ כְדִי. הֵעִיד רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּתוֹרָא עַל דַּם נְבֵלָה שֶׁהוּא טָהוֹר. מַה לְטָהוֹר. לְטָהֵר מִן הַבָּשָׂר. הָא לְטַמֵּא אַתָּה מְטַמֵּא. תַּמָּן תַּנִּינָא. דַּם הַשֶּׁרֶץ כִּבְשָׂרוֹ מְטַמֵּא וְאֵין מַכְשִׁיר. וְאֵין לָנוּ כַּיּוֹצֵא בוֹ׃ וְשִׁיעוּר טוּמְאָתוֹ שֶׁדָּמוֹ מְטַמֵּא כִּבְשָׂרוֹ. אָמַר רַב יוֹסֵי פְּלִיגִין בָּהּ תְּרֵין אֲמוֹרָאִין חַד אָמַר. טָמֵא. וְחַד אָמַר. טָהוֹר. מָאן דְּאָמַר טָמֵא. כְּרִבִּי יְהוּדָה. וּמָאן טָהוֹר. כְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּתוֹרָה. רַב אֲבוּהָא דְּאִימָן אַחְתֵּיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה מוֹרְייָנָא דְּנָשִׂיא הֲוָה.]

Traduction

vide

Shekalim

Daf 14a

משנה: שֶׁל בֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה נִכְנָס וְשִׁקְלוֹ בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו וְזוֹרְקוֹ לִפְנֵי הַתּוֹרֵם וְהַתּוֹרֵם מִתְכַּוֵּין וְדוֹחֲקוֹ לַקּוּפָּה. אֵין הַתּוֹרֵם תּוֹרֵם עַד שֶׁיֹּאמַר לָהֶן אֶתְרוֹם. וְהֵן אוֹמְרִים לוֹ תְּרוֹם, תְּרוֹם, תְּרוֹם, שָׁלשׁ פְּעָמִים: תָּרַם אֶת הָרִאשׁוֹנָה וְחִיפָּה בִּקְטַבֳלִיּוֹת הַשְּׁנִייָה וְחִיפָּה בִּקְטַבֳלִיּוֹת. הַשְּׁלִישִׁית לֹא הָיָה מְחַפֶּה. וְלָמָּה הְיְה מְחַפֶּה שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיִתְרוֹם מִן הַדָּבָר הַתָּרוּם. תָּרַם אֶת הָרִאשׁוֹנָה לְשֵׁם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַשְּׁנִייָה לְשֵׁם כְּרַכִים הַמּוּקָּפִין לָהּ וְהַשְּׁלִישִׁית לְשֵׁם בָּבֶל וּלְשֵׁם מָדַי וּלְשֵׁם מְדִינוֹת הָרְחוֹקוֹת:

Traduction

Chez R. Gamliel, on avait pris l’habitude d’entrer auprès du trésorier en ayant le demi-sicle à la main; on le déposait devant le préposé au trésor, et celui-ci avait soin de le faire glisser (en présence du déposant) dans le tronc (servant aussitôt après à l’achat des victimes pour les sacrifices publics). Lorsque l’homme chargé d’opérer le prélèvement voulait procéder à cet acte, il prévenait les assistants de ce qu’il allait faire, et ceux-ci l’approuvaient en disant: ''prélève''. Ce procédé était renouvelé trois fois avant la mise en action (78)Michna, 6 partie, tr. (Para 3, 10).. Après avoir prélevé de la première caisse, on la recouvrait d’une serviette, et de même après avoir prélevé de la seconde; mais en opérant sur la troisième caisse, on ne la couvrait pas, afin de ne pas s’exposer par oubli à prélever de nouveau d’une caisse d’où le prélèvement a déjà été opéré. Le premier prélèvement était effectué pour les habitants de la Palestine, (qui, étant les plus proches ont versé les premiers); le deuxième, pour ceux des provinces limitrophes; enfin le troisième, pour ceux de Babylone, ou de la Médie, ou d’autres provinces lointaines.

Pnei Moshe non traduit

מתני' של בית רבן גמליאל. היו נוהגין שהי' נכנס ושקלו בין אצבעותיו וזורקו לפני התורם וכדי שיהא התורם מתכוין ודוחקו לשקלו להקופה שתורמין ממנה באותו הזמן ולהסתפק לקנות קרבנות הציבור ונחת רוח היא להם כדי שיתקרב משלהן תחלה כדקאמר בגמרא:

אין התורם תורם. עד שיטול רשות ויאמר להם להעומדים שם אתרום והן אומרים לו תרום וכו' שלשה פעמים שכן דרך לענות ג' פעמים כדמצינו בפרק רבי ישמעאל במנחות גבי העומר אקצור ואומרים לו קצור קצור קצור ג' פעמים:

מתני' תרם את הראשונה. כשתורם בתחלה באלו שלשה קופות קטנות מאלו שלשה קופות גדולות כמו שאמרנו לעיל בהלכה ב' תורם הוא בקופה הראשונה מן הקופה הגדולה הראשונה וחופה את הגדולה בקטבליות והיא במטפחת של עור שלוק וכן השנייה שהוא תורם מן הקופה הגדולה השניה ומחפה את הגדולה השניה במטפחת ותורם השלישית מן הקופה הגדולה השלישית ואותה קופה גדולה השלישית לא היה מחפה אותה כדי שתהא ניכרת שבה הוא שסיים ויתחיל ממנה בתחלה בפרק השני של הג' פרקים שהוא פרס העצרת וכדמפרש התנא ואזיל:

ולמה היה מחפה. אלו הראשונות וזאת השלישית לא היה מחפה שמא ישכח ויתרום אחר כך בפרס העצרת ויתרום מן הדבר התרום וכלומר שמא יתחיל לתרום כבראשונה בתחלה מן הראשונה אחר כך מהשניה ואח''כ מהשלישית והוא צריך להתחיל עכשיו מהשלישית שסיים בה בתרומה הראשונה ולפיכך היה מחפה אותן השנים הראשונות והשלישית לא היה מחפה כדי שיהא לו לסימן אחר כך ולהתחיל ממנה בתחלה. וכיצד היה נוהג אח''כ בתרומה השניה מפרשינן בגמ':

תרם את הראשונה. מג' קופות האלו לשם ארץ ישראל ובשניה מוסיף לשם כרכים המוקפין וסמוכין לה ולשם כל א''י ובשלישית לשם בבל וכו' ולשם כל א''י וה''ק בגמרא:

הלכה: שֶׁל בֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה כול'. אִילּוּ שְׁנֵי כְרִיִים וְתָרַם מֵאֶחָד מֵהֶן עַל חֲבֵירוֹ שֶׁמָּא לֹא פָטַר חֲבֵירוֹ. הַנַּחַת רוּחַ הִיא לָהֶם שֶׁלֹּא הָיָה קָרְבָּן מִתְקָרֵב אֶלָּא מִשֶּׁלָּהֶן תְּחִילָּה.

Traduction

Pourquoi chez R. Gamliel avait-on souci de voir le sicle glissé dans la 1re caisse? Est-ce que si l’on a deux monceaux de blé et que l’on a prélevé de l’un d’eux l’oblation pour libérer les deux, est-ce que l’un et l’autre ne sont pas libérés? Certes; seulement, c’était une satisfaction pour ces gens de savoir qu’avant tout on emploierait leur argent versé à l’achat de leurs sacrifices.

Pnei Moshe non traduit

גמ' אלו שני כריים וכו' שמא לא פטר חבירו. בתמיה אלו שני כרי תבואה לפניו ותרם מאחד מהן על חבירו וכי לא פטר את חבירו מתרומה והכא נמי מאי איכפת להן לבית ר''ג לעשות כן הלא התרומה שתורם פוטר את הכל וכולן יצאו באותן קרבנות הציבור שיקנו מהתרומה ומשני מפני שהנחת רוח הוא להם שלא יהיו קרבן הצבור מתקרב אלא משלהן תחלה ולפיכך היו עושין כך:

תָּרַם אֶת הָרִאשׁוֹנָה כול'. תַּנֵּי שָׁמַט הַקַּטָבֳלִיּוֹת נַעֲשׂוּ כוּלָּן שְׁיֵרִיים. תַּנֵּי. שְׁלִישִׁית הִיא הָֽיְתָה עֲשִׁירָה שֶׁבְּכוּלָּן. שֶׁהָיוּ בָהּ אִצְטְלֵי שֶׁלְזָהָב וְדַרְכוֹמוֹת שֶׁלְזָהָב.

Traduction

On a enseigné (79)Tossefta à ce tr., ch. 2.: si par mégarde on a laissé tomber les serviettes qui recouvrent les caisses, le tout sera envisagé de même. La 3e caisse, dit-on, était la plus riche de toutes, parce qu’elle contenait des étoffes (stola) brochées d’or et des darik d’or.

Pnei Moshe non traduit

גמ' תני. בתוספתא פ''ב:

שמט את הקטבליות. אם שמט מהן:

נתערבו השיריים. כלומר שנעשו כולן כשירי הלשכה:

תני. שם שלישית היא היתה עשירה שבכולן שהיו בה אצטלי של זהב וכו'. שמביאין ממדינות הרחוקות ופורסין עליה אצטליות של זהב ונותנין עליהן דרכונות של זהב:

[שֶׁמָּא יַעֲנִי וְיֹאמְרוּ וכו'.] תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. קִיווֵץ לֹא יִתְרוֹם מִפְּנֵי הַחֲשַׁד. תַּנֵּי. הַגִּיזְבְּרִין הָיוּ מְפַסְפְּסִין בְּקִילִּקִין. תַּנֵּי 14a מְדַבְּרִין הָיוּ עִמּוֹ מִשָּׁעָה שֶׁהוּא נִכְנַס עַד שָׁעָה שֶׁהוּא יוֹצֵא. וִימַלֵּא פּוּמֵיהּ מוֹי. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא. מִפְּנֵי הַבְּרָכָה.

Traduction

(75)Suit un long passage reproduit du tr. (Shabat 8, 1), traduit t. 4, pp. 107-110. R. Ismaël a enseigné: un homme très velu ne doit pas prélever cet argent, pour éviter tout soupçon de détournement. On a enseigné que, pour y remédier, les trésoriers lui frottaient le corps avec de la silice (silex), ou pierre ponce. @ On a enseigné encore (76)Tossefta à ce tr., ch. 2.: pour écarter le soupçon, on parlait avec lui depuis le moment où il avait pénétré dans la cellule du trésor jusqu’à ce qu’il l’eût quittée (ce qui l’empêchait de mettre de l’argent dans la bouche). Mais ne pouvait-on y obvier en remplissant d’eau la bouche de l’homme chargé de ce prélèvement? Non, répondit R. Tanhouma, parce qu’il devait prononcer une bénédiction en opérant ce prélèvement

Pnei Moshe non traduit

שמא יעני וכו' תני ר' ישמעאל קיווץ לא יתרום. מי ששערות ראשו כמו קווצות תלתלים לא יתרום מפני החשד שיאמרו זה יכול להטמין המעות בשערו:

היו מפספסין בקילקין. קלקין הן השערות שמסתבכין יחד ונעשו כעין שרשרות וכמו שנשנה בפ''ט דמקואות קלקי הלב והזקן קלקי הראש ובית השחי ואם היו כך בהתורם היו הגזברין מפספסין את הקילקין אלו קודם שיתרום:

תני. בתוספתא פ''ב נכנס לתרום את הלשכה היו מפשפשין בו בכניסה ויציאה ומדברין עמו משעה שנכנס וכו' לקיים מה שנאמר והייתם נקיים מה' ומישראל:

וימלא פומיה מוי. הלא זה הטעם שמדברין עמו כדי שלא יאמרו מטמין הוא את המעות בפיו וימלא פיו מים קודם שיכנס לתרום ולא יהו צריכין לדבר עמו כל הזמן הזה שהרי מעתה אינו יכול להטמין בפיו כלום:

אמר ר' תנחומא מפני הברכה. שהרי צריך הוא לברך קודם שיתרום וכמו ששנינו בתוספתא שלפני כל התרומות היו צריכין לברך והלכך אי אפשר שימלא פיו במים:

רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. בַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאים וּבַכְּתוּבִים מָצָאנוּ שֶׁאָדָם צָרִיךְ לָצֵאת יְדֵי הַבִּרְיוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא צָרִיךְ לָצֵאת יְדֵי הַמָּקוֹם. בַּתּוֹרָה מְנַיִין. דִּכְתִיב וִהְיִיתֶם נְקִיִים מֵיְיָ וּמִיִּשְׂרָאֵל. בַּנְּבִיאים מְנַיִין. דִּכְתִיב אֵל֩ ׀ אֱלֹהִ֨ים ׀ יְי אֵ֣ל ׀ אֱלֹהִ֤ים ׀ יְי ה֣וּא יוֹדֵעַ וְיִשְׂרָאֵל֭ ה֣וּא יֵדָ֑ע. בַּכְּתוּבִים מְנַיִין. דִּכְתִיב וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם׃ גַּמְלִיאֵל זֵוּגָא שָׁאַל לְרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אֵי זֶהוּ הַמְחוּוָר שֶׁבְּכוּלָּן. אָמַר לֵיהּ. וִהְיִיתֶם נְקִיִים מֵיְיָ וּמִיִּשְׂרָאֵל.

Traduction

R. Samuel b. Nahman dit au nom de R. Jonathan (77)Sentences, p. 129.: il ressort du Pentateuque, des prophètes et des Hagiographes, qu’il ne suffit pas d’être exempt de tous reproches devant Dieu, mais qu’il faut l’être aussi devant les hommes. Dans le Pentateuque (Nb 32, 22) il est dit: vous serez exempts de reproches devant l’Eternel et devant Israël; dans les prophètes, il est dit (Jos 22, 22): vers Dieu l’Eternel il se tourna, et il connut Israël; enfin, dans les Hagiographes (Pr 3, 4), il est dit: trouve de la grâce et un bon esprit aux yeux de Dieu et des hommes. Mais, demanda Gamliel Zouga à R. Yossé b. R. Aboun, lequel de ces 3 versets est le plus clair? C’est le premier, fut-il répondu.

Pnei Moshe non traduit

בתורה ובנביאים ובכתובים מצינו. רמז לזה שאדם צריך לצאת ידי הבריות וכו':

איזהו המחוור שבכולן. שממנו נלמד ביותר וא''ל מן הכתוב שבתורה והייתם נקיים וגו' ומפני שבו נרמז שצריך לעשות שיהא נקי מכל צדדי החשד מן הבריות כשם שהוא נקי מה' אשר לו נגלו כל המצפונות והנסתרות וכך יהא נקי מן ידי הבריות שלא יוכלו לומר אפשר הוא עושה כך או כך וכשיראה להתנהג בכדי שלא יליזו עליו מכל ומכל אז הוא נקי מה' ומישראל מבלתי פינות החשד:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source